החלטה בתיק ת"א 95-12-08

מבוא ותמצית טענות הצדדים

1.     ביום 27.7.2012 ניתן פסק דין בעניינם של נתבעים 12,8,4 ו-16 ולפיו נדחתה התביעה הכספית שהגישה המבקשת/התובעת נגדם. המבקשת חויבה לשלם לכל אחד מהמשיבים/ נתבעים 8,4 ו-12 שכר טרחת עו"ד בשיעור של 70,000 ש"ח.

2.     ביום 11.10.2012 פנתה המבקשת בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, קרי תשלום הוצאות המשפט, לחלופין להפקיד כל ערובה מתאימה, לחלופין ליתן צו עיכוב ביצוע ארעי לצורך הגשת בקשת "עיקול ביצוע" (כנראה עיכוב ביצוע) בפני בית משפט של ערעור, הבקשה לא נתמכה בתצהיר.  לטענת המבקשת קיים סיכון ממשי כי במידה וההוצאות תשולמנה יהיה קשה עד בלתי אפשרי לגבות את התשלום בחזרה וזאת בנוסף לסיכויי הערעור הטובים כטענתה.

3.     המבקשת טוענת כי מצבם הכלכלי של המשיבים בכי רע, מאחר ועיקולים זמניים שהוטלו, לא הניבו פרי, נתבעת 8 הינה חדלת פרעון על פי הודאתה והיא אף חויבה בהפקדת ערובה במסגרת התביעה שכנגד אותה היא מנהלת נגד המבקשת במסגרת תיק זה. לגבי נתבע 12 נטען כי בעדותו תאר כי יש לו קשיים כספיים, סגר את עסקו והפך להיות שכיר אצל אחיו. ולגבי נתבע 4, עיקולים שהוטלו על זכויותיו לא הניבו פרי. המבקשת הוסיפה וניתחה את סיכויי הערעור.

4.     נתבע 4 התנגד לבקשה, טען כי סיכויי הערעור קלושים וטען כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר למרות ששאלת "יכולת כלכלית" מצריכה הוכחת עובדות וראיות שיכולות להינתן רק באמצעות תצהיר. לעצם טענת המבקשת כי עיקולים לא נשאו פרי, טוען ב"כ נתבע 4 כי המבקשת הטילה עיקול על דירתו של המשיב, עיקול למשך 3 שנים עד שבוטל וכן הוצא לבקשת המבקשת צו כנוס נכסים על כל הטובין בעסקו. הוא מוסיף וטוען כי לנתבע 4 מקורות רכושיים מספיקים להחזר ההוצאות, [התשובה אינה נתמכת בתצהיר], וביקש להשית על המבקשת הוצאות ממשיות לדוגמא.

5.     נתבעת 8 התנגדה לבקשה, טענה כי ענינה שונה באופן בולט מיתר הנתבעים וסיכויי הערעור, קלושים ביותר.  לכך הוסיפה כי עיכוב ביצוע פ"ד כספי, הינו החריג לכלל וכשמדובר בהוצאות משפט, על אחת כמה וכמה. באשר לשאלת יכולתה הכספית של נתבעת 8 לטענתה, חברות קבוצת טיב טעם מעכבות תחת ידיהן שיקים שעליהם לשלם לנתבעת 8 בסך שאינו פחות מ-621,290 ש"ח, [התשובה לא נתמכה בתצהיר].

6.     נתבע 12- התנגד לבקשה, לטענתו המבקשת חסרת תום לב, טוענת טענות חסרות בסיס, למשל בציטוט עדותו בה דיבר על קשיים בעוד התובעת מוסיפה לציטוט לכאורה את המילה, "כספיים". לטענתו הנתמכת בתצהיר אין לו קשיים כלכליים והבהיר כי מאז סגר את עסקו חלפו כ- 5 שנים.

7.     בתגובה לתשובות המשיבים, טענה המבקשת לגבי נתבע 4 כי יש לקחת בחשבון גם את מבחן תום הלב, בשל מסירת עדות שקרית במשפט, עליה היא לומדת מהליך פלילי  המתנהל נגדו בבית משפט השלום בנתניה בה הודה בעובדות שונות. לגבי נתבעת 8, שבה וטענה המבקשת כי מדובר בחברה שאינה פעילה ,נעדרת נכסים לחלוטין. לגבי נתבע 12, מדגישה המבקשת כי בתצהירו אין אמירות אודות יכולתו הכלכלית, ויש טענות עובדתיות שאינן נתמכות בתצהיר, לכך הוסיפה כי חל שינוי בנסיבות לפיהן הודה במסגרת עיסקת טעון בעובדות מסוימות.

דיון

8.     השאלה היא האם יש מקום לעכב ביצועו של חיוב כספי, תשלום הוצאות במקרה זה. אקדים ואבהיר כי אין בכוונתי להתייחס לסיכוי הערעור, פסק הדין מדבר בעד עצמו וכל אחד מהצדדים הביע עמדתו בנושא.

9.     התובעת/המבקשת, נתבע 4 ונתבעת 8 בחרו שלא לתמוך טענותיהן העובדתיות בתצהירים.  בנסיבות אלו, יכולים אותם 3 צדדים לתמוך טענותיהן על עובדות שנקבעו בפסק הדין או על ראיות שהוכחו בפניי, אך לא ניתן שלא באמצעות תצהיר לצרף ראיות חדשות ובכלל זה פרוטוקולים או החלטות של בתי משפט בהליכים אחרים כדרכה של התובעת במקרה זה. קביעתו של בית משפט אחר, מהווה עדות מפי השמועה, כשמבקשים להסתמך עליה במהלכו של דיון, קל וחומר בשלב זה בו ניתן פסק דין.

[לענין הסתמכות על פסק הדין בגינו מוגשת הבקשה לעיכוב ביצוע, ללא תצהיר ראו ע"א  10570/05 אררט חברה לביטוח בע"מ נגד דביר נאוה, לעניין מעמדו של פסק דין אחר, ראו ע"א  385/08 לאה חן נגד קיבוץ תל קציר אגודה להתיישבות חקלאית בע"מ, מיותר לציין כי בשלב זה שלאחר מתן פסק הדין, לא ניתן להגיש ראיות או להעלות בדיעבד טענות השתק או מעשה בית דין, כפי שעושה המבקשת בבקשתה ובתשובתה].

10. ככל שמדובר בעיכוב ביצוע חיוב כספי, אפנה לפסק דינו של הש' נ' הנדל מיום 22.8.2012:

"כלל הוא, כי עצם הגשת ערעור אין בה כדי לעכב את ביצוע פסק הדין (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). עיכוב ביצוע יינתן רק אם המבקש הראה שסיכוייו לזכות בערעור - טובים, ושמאזן הנוחות נוטה לטובתו. שתי המשוכות הן תחליפיות, דהיינו: ככל שאחת מהן מתקיימת באופן מובהק יותר - כך קטן הצורך בעמידה במשוכה השנייה (ע"א 1734/12 פרנקל נ' עמנואל (12.3.2012)). ודוק: נטל השכנוע כי קיימת הצדקה להיעתר לבקשה מונח על שכמו של המבקש (ע"א 4444/10 חברת דפוס מאור ולך בע"מ נ' עדי (21.6.2010)). באשר למאזן הנוחות, אם מדובר בחיוב כספי - הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע פסק הדין, אלא אם קיים חשש ממשי להעדר יכולת פירעון. טענה בדבר חוסר יכולת כלכלית איננה יכולה להיטען בעלמא, ועליה להיתמך בתשתית ראייתית מספקת (ראו: ע"א 5963/10 בנק הפועלים בע"מ נ' ארטיפו בע"מ (26.8.2010); ע"א 8181/06 הכשרת הישוב נ' עיזבון המנוח אטיאס דוד ז"ל (13.11.2006))" ע"א 3198/12 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נגד חברת נעם ברש בע"מ.

11. נתבע 4- בהתעלם מטענות שהעלתה המבקשת לראשונה בתשובתה לתגובות המשיבים, באשר להליכים שונים שלא מהווים חלק מהראיות שבפניי, טענתה העובדתית של המבקשת באשר ליכולתו הכלכלית נותרה ללא בסיס ודי בכך להביא לדחיית הבקשה. מיותר לציין כי גם אם טענתה של המבקשת הייתה נכונה ולפיה עיקול זה או אחר לא העלה פרי, אין בכך כדי להצדיק עיכוב ביצוע תשלום ההוצאות שנפסקו נגד המבקשת.

12. נתבעת 8- ככל שמדובר בתביעה שכנגד שוכנעתי לאחר שמיעת טענות הצדדים כי יש לחייבה בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעים שכנגד, ראו החלטה מיום 8.12.2011 בבקשה 135. אני סבור כי על בסיס הנטען באותה החלטה יש הצדקה לעיכוב הביצוע, אלא אם יומצאו ע"י הנתבעת 8 בטחונות מספקים להשבת ההוצאות, אם תזכה התובעת בערעורה. אציין כי לטענת נתבעת 8 בדבר שיקים בסכום של 621,290 ש"ח, לו היא זכאית, לא אתייחס בהעדר תמיכה לעובדות אלו בתצהיר ובמסמכים.

13. נתבע 12- בניגוד לנטען ע"י המבקשת בתגובתה, נתבע 12 סתר באמצעות תצהירו את הטענה הבלתי מבוססת כי יש לו קשיים כספיים. המבקשת, בהעדר תצהיר, לא הציגה תשתית ראיתית לפיה יש למנוע ממנו ליהנות מפרי זכייתו ובכלל זה הוצאות המשפט שהוציא בשל המשפט שניהלה נגדו התובעת, כשבסופו של יום נדחתה התביעה נגדו.